היסטוריה, אנטומיה ותהליך הייצור של סניקרס

לנעלי סניקרס יש היסטוריה מעניינת, כמו גם תהליך ייצור מרתק שרובנו כלל לא מודע לו.

האמריקאים קוראים להם “נעלי טניס” או “סניקרס” (Sneakers); האוסטרלים קוראים להם “נעלי ריצה” (Runners); והבריטים קוראים להם “נעלי אימון” (Trainers). הם נוצרו בסוף המאה ה-19 באמצעות חיבור בין סוליות גומי ובד קנבס, וכיום מיליארדי אנשים בעולם קונים ונועלים סניקרס בדרך קבע.

סניקרס הם למעשה נעלי נוחות קלות משקל, שמתאימות למגוון רחב של פעילויות יומיומיות כגון הליכה, ריצה ועבודה, ואפילו באירועים מיוחדים כגון חתונות. מדי שנה מיוצרים יותר מ-23 מיליארד נעלי סניקרס, כדי לעמוד בביקוש העצום לסוג זה של נעליים (האמריקאים מובילים עם רכישה של 3 זוגות סניקרס מדי שנה לכל אדם). שוויו של שוק הסניקרס העולמי עומד כיום על 91 מיליארד דולר, וסכום זה צפוי לתפוח ל-138 מיליארד דולר עד שנת 2028 (מקור: Business Research Insights).

אנטומיה וחומרי ייצור של נעלי סניקרס

נעל סניקרס ממוצעת מורכבת מ-65 חלקים נפרדים, שאותם צריך לייצר בנפרד ולאחר מכן להרכיב לכדי נעל אחת אחידה. כל
חלק בסניקרס מיוצר על ידי מכונה מתמחה שונה במפעלי ייצור נפרדים, ובסיום כל החלקים נשלחים למפעל אחד בו נעשית ההרכבה.

הרכבה של נעל סניקרס ממוצעת דורשת יותר מ-360 שלבים שונים. ברגע שהחלקים הנפרדים מגיעים למפעל ההרכבה, הם עוברים תהליכי חיתוך, המסה, אפייה, קירור והדבקה. רק בסיום כל התהליך הזה, ניתן לתפור ביחד את כל החלקים לכדי נעל שלמה.

העקב, המדרס, המדרס האמצעי והחלק העליון בסניקרס עשויים בדרך כלל מבדים סינתטיים כגון פוליאסטר, ניילון, לאטקס ופוליאוריתן. בסניקרס מסוימים, החלקים הללו מיוצרים מחומר טבעי כגון עור.

הסולייה העבה בתחתית הנעל עשויה בדרך כלל מגומי, שעובר תהליך בשם “וולקניזציה” (Vulcanization). בשיטה זו מוסיפים גופרית לגומי גולמי המחומם בטמפרטורה גבוהה מאוד, ליצירת חומר שיהיה גם גמיש (אלסטי) וגם עמיד.

עד לאחרונה השתמשו בגומי טבעי לצורך פעולה זו, אך כיום רוב הסוליות בנעלי סניקרס עשויות מתערובת סינתטית של גומי טבעי וחומרים נוספים המופקים מפחם ונפט. כמו כן כיום ניתן למצוא קטגוריה שלמה של נעלי סניקרס טבעוניות, ללא שום חומרים מן החי.

בסיום הייצור וההרכבה, שנעשים מטעם יצרנים מובילים וידועים כגון נייק, אדידס ועוד, הנעליים נשלחות לרחבי העולם. עבור רוב האנשים, הסניקרס יחזיקו מעמד לאורך מספר שנים – וזאת בשימוש יומיומי סביר כגון הליכה, עבודה, קניות ועוד.

לעומת זאת, אלו שמשתמשים בסניקרס לצרכים יותר אינטנסיביים (כגון ריצה, טניס ופעילויות נוספות) – ישחקו אותם בקצב מהיר יותר. לדוגמה, מישהו שרץ 30 קילומטר מדי שבוע יחווה התחלה של שחיקה בנעליים כבר אחרי 6 חודשים לערך.

מודעות להגנת הסביבה

תהליכי הייצור של נעלי סניקרס עוברים מהפכה בשנים האחרונות. כיום ניתן למצוא לא רק נעליים טבעוניות לחלוטין, אלא גם נעליים שלפחות חלק ניכר מחלקיהן (או אפילו כולם) עשויים מחומרים ידידותיים לסביבה, ללא חתימת פחמן: כותנה אורגנית, צמר, קנביס, גומי טבעי, עור טבעוני שעשוי מחומרים צמחיים ועוד.

ככל שנשמור על הנעליים לאורך זמן, כך נהנה מהם לתקופות ארוכות יותר. כמו כן תמיד נוכל לתרום זוג נעליים ישנות במקום לזרוק אותן לפח, ובכך ליצור תהליך מינימלי כלשהו של מחזור סניקרס.